בס"ד ט״ז באדר א׳ תשע״ט , יום רביעי , פברואר 20 2019זמן האתר- עירה"ק ירושלים
Home / כלכלה / אישים ואירועים / סיפורו של נוחי דנקנר מלמד על המציאות קשה של הכלכלה בישראל
נוחי דנקנר (משה מילנר לע"מ)

סיפורו של נוחי דנקנר מלמד על המציאות קשה של הכלכלה בישראל

נוחי דנקנר (קרדיט תמונה: משה מילנר לע״מ)

רבות נכתב על הרשעתם של דנקנר, וחברו שטרום בתחילת 2017, כאשר הפרקליטות העלתה חשד כי הנפקת המניות המדוברת, היתה בעיקר "לחברים."

ההרשעה התבססה על עד מדינה, נושא שעלה לכותרות לאחרונה בהקשר לכך כי על עדי מדינה מופעל לחץ הכולל משחק בימי מעצר בתאים מעופשים, איומים שונים ואפשרות להרחבת החקירה לקרוביהם.

ראשיתה של פרשת דנקנר-שטרום החלה בימים בהם הקונגלומרט של דנקנר, אי.די.בי, החל לשדר אותות מצוקה, כאשר הקבוצה החלה להיקלע למחנק פיננסי עקב היעדר מזומנים בקופה.

בניגוד למקרים דומים בהם מתגלה בדיעבד כי בעלי העניין, מעלו בכספי החברה, עשו לביתם ודוגמאות כאלו ונוספות שגרמו למצוקה העסקית בגינה החברה נמצאת במשבר, לא כך היה עם אי.די.בי.

מציאות

גודלה של אי.די.בי והרכב החברות עליה שלטה הקבוצה, ככל הנראה לא יכול היה להחזיק את עצמו תחת כלכלה מצומצמת ויחסית גם כושלת של מדינת ישראל בתחומים רבים.

חברות ישראליות גם פרטיות, עולות לגדולה רק כשמקור ההכנסות ולפיכך גם המימון השוטף ותזרים החברה מסתמך על פעולות שיווקיות וניהוליות אחרות שרובן ככולן מתקיימות מחוץ למדינת ישראל.

השוק המקומי במדינה קטן מדי, הן במספר התושבים בעלי יכולת קניה בהיקף סביר והן לאורך זמן.

מעגל הקסמים ההולך וגדל של כלכלת ישראל, כולל באופן נרחב את הסתבכות תושביה המרוויחים פחות מדי מכפי יוקר המחיה, כשרבים יוצאים ממעגל כוח הקניה הרחב יותר לאחר קבלת התביעות מהבנקים, מחברות הסלולר וכדומה ומשם לפשיטת רגל.

כמות המזומנים הדלה הנותרת, אם בכלל, בכיסם של האזרחים אין בה כדי לקיים חברות ענק המסתמכות אך ורק על השוק המקומי.

דנקנר

דנקנר, ואין זה חשוב כרגע מאיזה חשבון יצאו הכספים, היה פילנתרופ בסדר גודל מרשים. אמנם  יש שיאמרו כי 'זה לא יצא מכיסו,' אך אין זה משנה את המציאות, כי ההחלטה לנתב סכומי עתק לטובת נזקקים היתה בסופו של יום שלו.

חייו האישיים של דנקנר בימים בהם שלט על החברה, התנהלו אמנם בהתאמה לעושרו, אך קשה לומר כי עשה מאמץ מיוחד להוות דמות נוצצת העושה רושם ומנפנפת בעושרה הפיננסי, על פי רוב נראה היה בציבור לבוש כמו מי שהיה, מנהל, העובד קשה כדי לקיים את עסקיו.

כך כשכלכלת מדינת ישראל הרזה טופחת בפניו, מבין דנקנר, כי רק עושר מהבית, או כמונח 'מהכיס,' יכול להציל את אי.די.בי מהמצוקה הפיננסית אליה נקלעה.

 

עליות שערים בורסה שוק ההון - Daniil Peshkov-123RF

(קרדיט תמונה: Daniil Peshkov-123RF)

ההנפקה

באותם ימים פעל דנקנר לביצוע הנפקה לציבור כדי לזכות לאמונם וכספם של המשקיעים במטרה להמשיך ולקיים את החברה שבשליטתו.

משום מה, על פי טענת עד המדינה ושותפו לשעבר של שטרום, שלג, לדנקנר היו חששות כי אין בישראל מספיק כסף כדי להרים את שער המניה בדרך של הנפקה קונבנציונאלית.

על כן, וגם זאת על פי טענת עד המדינה, הוא (שלג) נתבקש על ידי שטרום, להרים את שער המניה כדי להציל את ההנפקה.

להדגיש, הרצת מניות באופן מלאכותי מהווה פגיעה חמורה באמון הציבור. מדובר בתופעה העלולה להמיט אסון קולוסאלי על שוק ההון, במיוחד והיה ומדובר בהנפקה כוזבת.

האישום

בכתב אישום לא נקבע כי לצורך ההנפקה המדוברת, חברו הגורמים כדי להונות את הציבור, אך השופט קבע כי הם "פעלו במשותף ובמתואם לתמיכה בשער מניית אי.די.בי, לצורך הגדלת מחזור המסחר ומניעת ירידת השער."

התביעה ובית המשפט, תמימי דעים כי צמד השותפים לא יכול להיחשב כמי שפעל "בתמימות" ולו רק נוכח היותם "מנוסים ומקצועיים."

השופט בבית המשפט בערכאה הנמוכה טען, כי אינו יכול לקבל את גרסתם של דנקנר ושטרום משום שאין לו כל ספק כי "הכירו באי־החוקיות שבמעשיהם."

ההחמרה בעונש

מהעדויות עלה כי זה לא מן הנמנע שדנקנר ושטרום דחפו "לחבריהם" את ההנפקה, ואף עשו נפשות להנפקה, אך מנגד דנקנר עצמו ומשפחתו השקיעו עשרות מיליוני שקלים באותו מעמד.

למרות הכל, החמיר הבוקר בית המשפט העליון את עונשו של דנקנר, משנתיים לשלוש שנות מאסר לאחר שהפרקליטות ערערה גם היא על פסק הדין "המתחשב" של שנתיים מאסר, כפי שנגזר עליו ב-2017.

בית המשפט העליון - אסתר ענבר, ויקי

בית המשפט העליון - החמיר בעונשו של דנקנר (קרדיט תמונה: אסתר ענבר)

העובדה

ההיסטוריה הקצרה כבר הוכיחה, כי דנקנר ראה נכוחה את המציאות. הבעלים החדש של אי.די.בי. נאלץ להזרים מאות מיליוני שקלים כדי לייצב את הקבוצה.

למציאות אין כוח להסתיר את האמת מאחורי כל הסיפור העצוב הזה, כי כלכלת מדינת ישראל רחוקה מאוד מהמצגים אותם מנסים נבחרי הציבור להציג לציבור.

כמדינה, מדינת ישראל אולי מוגדרת כעשירה מאוד יחסית לגודלה, כך גם 'השמועות' על סדרי הגודל של הרזרבות במעמקי האדמה אותם שומרת המדינה, סכומים שאינם מביישים מדינות הגדולות ממנה.

לא בכדי תגובתו של ראש הממשלה נתניהו על מכירת סודהסטרים, כמו גם על אקזיטים מתוקשרים אחרים, חוזרת על עצמה "המכירה תעשיר את קופת המדינה."

האמת

כוח העבודה ולפיכך כוח הקנייה במדינת ישראל, קטן לכתחילה בהיקפו, כידוע ללא ספירת עובדי המדינה והרשויות המקומיות הניזונים מכספי הקופה הציבורית ואינם מייצרים הכנסות, מדובר בלא יותר מ-2.5 מיליון בני אדם הקמים באופן מסודר יום-יום ויוצאים לעבודתם.

על פי נתונים שפורסמו ב-2017 מעל למיליון תושבי המדינה, מרוויחים לא יותר משכר מינימום, או במילים אחרות סכום הנטו של משכורתם לא יעלה על 5,000 שקלים.

הכלכלה הפנימית במדינת ישראל מתבססת על כמות קטנה של אזרחים, יחסית לכלל העובדים במשק המרוויחים יפה בשל היותם מועסקים על ידי חברות שעיקר עסקיהן מבוסס בחו"ל או שהן נציגות של חברות שאינן ישראליות.

עמוד תווך נוסף של הכלכלה, מושתת על "הכנסתם" של מאות אלפי עובדי המדינה לרבות, משרדי ממשלה וכוחות הביטחון המרוויחים משכורות נאות ותנאים מפליגים, אך אינם יצרניים.

על כרעי תרנגולת

די לעמוד ברשתות ולצפות בציבור השולף את כרטיסי האשראי ומעמיס עוד ועוד תשלומים על גבו, או לדבר עם בנקאי וללמוד על "המינוסים" עליהם מושתת "כוח הקניה" כדי להבין את סכנת התרחבות מעגל העוני.

על פי הפרסומים ישנם כ-3.5 מיליון תיקי הוצאה לפועל העומדים כנגד תושבי מדינת ישראל, היקף חסר כל פרופורציה מול מספר כה קטן של תושבים.

וכשצופים בראשי הכלכלה נכנסים אחד אחרי השני לכלא, כל ילד כבר יכול להבין, כי משהו בכלכלת המדינה, לא אמתי ובוודאי כי אינו תקין ומסוכן כאחד.

אודות מאירה פלורין

מאירה, כתבת כלכלית המסקרת חדשות כלכלה וטכנולוגיה בעיקר, מהעולם וגם מהארץ. ניתן לשלוח למערכת ולכתבים תגובות וידיעות במייל: contact@twoday.co.il. טלפון ראשי וה"קו החם" להודעות בזמן אמת ולכתבים: 1-800-796-6424+ (עברית ואנגלית).

כדאי גם לבדוק

מושב כסא בכנסת - קובי גדעון לעמ

עיתונאים מנצלים את הפופולאריות כדי לקבל מושב ומשכורת בכנסת

לרוץ ולא להיכנס ולהתרווח במושב הנוח בכנסת, זו אינה מטרתם של העיתונאים-פוליטיקאים לעת מצוא.